קפיליאן ואח' נ' אופטיקה הלפרין בע"מ

פסק דין

התובעות, אם ובתה, רכשו ביום 24/12/2009 משקפי שמש עם עדשות אופטיות עבור הבת, התובעת 2. הן בחרו את המסגרת, שילמו סך של 664 ש"ח והמשקפיים נשלחו לצורך התאמת העדשות.

ביום 7/1/2010 הוזמנו השתיים לקבל את המשקפיים. הן הגיעו בשעות הערב אל חנות הנתבעת, נטלו את המשקפיים ויצאו מן החנות. למחרת בבוקר, הגיעה התובעת 1 עם משקפי השמש בחזרה אל החנות וטענה כי במסגרת עצמה נראים שברים קטנים, בהם לא הבחינה קודם לכן. הנתבעת סירבה להחליף את המשקפיים או להחזיר להן את כספן. מכאן התביעה.

הנתבעת טענה כי התובעות שבו אל החנות 3 ימים לאחר המועד שבו נטלו את המשקפיים ממנה וכי במועד קבלת המשקפיים, היו אלה תקינים והן נראו מרוצות מאד אחר שבדקו אותם "במשך זמן לא מבוטל".

בדיון העידו התובעות וכן עובדת הנתבעת, הגב' אוסובוב, אשר נכחה בחנות הן בעת הזמנת המשקפיים, הן במועד בו נמסרו לתובעות והן במועד בו שבה התובעת 1 עם המשקפיים הפגומים.

כמו כן, הוצגו בפניי המשקפיים ואכן, התרשמתי כי במסגרת המשקפיים שברים קטנים, בסמוך לעדשות.

התובעות עמדו על המועדים המפורטים בכתב התביעה ובמכתביהן הרבים אל הנתבעת, אשר נשלחו קודם להגשתה. התובעות אף טענו כי לא קיבלו כל מענה למכתביהן, זולת שיחה טלפונית מבחורה בשם "יעל" אשר ביקשה כי יגשו, שוב, עם המשקפיים לחנות, אולם גם בביקור זה, זכו התובעות מהגב' אוסובוב לקיתונות של רותחין. לא הוצג בפניי כל מענה כלשהו בכתב לשלל מכתבי התובעות ואף למכתבי המועצה הישראלית לצרכנות, בעניינן.

התובעות טענו כי כתוצאה מן האירוע נדרשה התובעת 2 לטיפול עקב התפרצות מחלתה והציגו מסמכים אודות טיפולים שונים. לא הוצגה חוות דעת רפואית בנושא.

הגב' אוסובוב, עובדת הנתבעת, טענה כי התובעת 1 התנהגה בצורה תוקפנית בכל ביקור שלה בחנות. גב' אוסובוב אישרה כי אכן התובעת 1 התייצבה בחנות כבר למחרת היום, עם המשקפיים הפגומים (פרוטוקול, עמ' 2, ש' 27) ושינתה, בכך את טענת הנתבעת בכתב ההגנה כי חלף פרק זמן של שלושה ימים. לדבריה, טרם מסירת המשקפיים, בדקו אותם היא וכן מנהל החנות והתרשמו מן העבודה היפה. היא אינה רואה אפשרות שלא הבחינה בשברים הללו. לטענתה, מנהל החנות הוא שהחליט כי אין אחריות לשברים שנראים במשקפיים.

שמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את המסמכים שהוגשו לפניי ואחר אלה, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

גרסת התובעות נמצאה סדורה ועקבית, לאורך כל התכתובות שקדמו להליך, דרך כתב התביעה, ועד לעדויותיהן בפניי. מנגד, הנתבעת, בנסיון להביא לדחיית התביעה, טענה בכתב ההגנה כי התובעות התייצבו עם המשקפיים הפגומים רק בחלוף 3 ימים, טענה אשר נסתרה על ידי העדה מטעם הנתבעת עצמה. מעבר לכך, עיון במשקפיים עצמם מצביע, לטעמי, על כך שאין המדובר בנזק של נפילה או מכה נקודתית, שכן לא נראה שבר אחד ויחיד, אלא שברים כאלה, הצמודים לעדשות, דבר התומך בטענת התובעות כי הנזק נגרם שעה שהוכנסו העדשות למקומן על ידי עובד הנתבעת.

תימוכין נוסף, אני רואה בעובדה שהמשקפיים נלקחו בחודש ינואר, בשעת ערב, שעה שבחוץ שוררת חשיכה. אין הגיון בטענה כי הנזקים נגרמו כתוצאה משימוש קלוקל במשקפיים שכן לא היתה לתובעת כל סיבה להלך עם משקפי שמש בשעת חושך וכזכור, כבר למחרת בבוקר, עם פתיחת החנות, התייצבה התובעת 1 עם המשקפיים הפגומים.

את טענות התובעות לנזקים רפואיים, אני דוחה, מחמת העדר ראיות לכך.

לאור האמור, אני מקבלת את התביעה ומורה על ביטול העסקה, מחמת הפגם המהותי במשקפיים. התובעות ישיבו לנתבעת את המשקפיים בתוך 21 יום מהיום.

הנתבעת תשלם לתובעות סך של 1,200 ש"ח, סכום הכולל הן את עלות המשקפיים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק והן את הוצאותיהן בהליך.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא לצדדים העתק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ג חשון תשע"א, 21 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: